ד"ר יעקב גלר
ד"ר יעקב גלר נולד בוואסלוי-רומניה ב-29 בנובמבר 1930(כסליו תרצ"א),לאביו ר' אליעזר ולאימו יהודית-איטה.למד ב"תלמוד-תורה" בעירו אצל הרבנים אליהו פרוכטר ואהרון וואסרמן,מוסמכי ישיבת קישינב, שנשלחו במיוחד על-ידי הרב י"ל צירלסון,רבה הכולל של קישינב ובסרביה,שלימדו עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.כן למד בתלמוד-תורה בתקופת השואה ,אצל ר' יו"ט וורצברגר מבורשה מאראמורש, ואצל השו"בים משולם גרינברג מעיירת פונגשטי ודויד דוידוביץ מעיירת נגרשטי,שהגיעו כפליטים לעירו ב-סוף יוני 1941.במקביל למד עברית בביה"ס הקהילתי "עשה- טוב",אצל המורה שמואל הוברמן עד 1940,ואצל המורה מרדכי יוסיפוב(יוסיפון), בנו של רבי שמואל יוסיפוב,האדמו"ר מידינץ. הודות לשיטת הוראתו המעולה ולימודים בקורסי הקיץ שאירגן ,דיבר גלר עברית כבר בגיל 10.
בזכות ידיעותיו בהוראת הלשון העברית לצעירים ולמבוגרים בעירו,הטילה קהילת וואסלוי עליו בשנת 1947-1948,בגיל 17,כשהיה עדיין תלמיד בתיכון,ללמד עברית באחת מכיתות ביה"ס העברי המקומי .
לאחר שסיים לימודיו בביה"ס התיכון ובחינות הבגרות,הספיק .ללמוד טרימסטר בפוליטכניקה ביאסי. עלה ב-22 במרץ 1951 למעברת נהרייה,וכעבור שבוע התקבל ע"י המפקח על בתיה"ס הדתיים בחיפה ד"ר פרידמן ,מינהו למורה בבית-הספר הדתי בעכו,לאחר שתהה על קנקנו,התפעל מהשפה העברית שדיבר ומהידע שלו ביהדות.לאחר שנתיים(1951-1953)עבר ללמד בביה"ס הדתי במעברת נהרייה ,עד סוף יוני 1954,כשהועבר מטעם צה"ל להיות מורה חייל בישוב הספר במושבה מטולה,שם ניהל את ביה"ס הדתי במשך שנתיים(1954-1956).הוא אירגן מקהלת תלמידים בתפילות בבית הכנסת ע"ש הברון רוטשילד ,והקים מועדון לתלמידים בשעות אחר הצהרים,שנתמך ע"י תנועת הנשים "אמונה" בירושלים.
בספטמבר 1956 הועבר לישוב הספר שלומי בגליל המערבי,שם קלט תלמידים חדשים,שרק הגיעו מערי אטלס במרוקו, הקים בית-כנסת,ערך טקס הכנסת ספר תורה בנוכחות הרב הנודע אבוחצירה, מרמלה-לוד, הרב ישר מעכו והרב ד"ר אהרון קלר מנהרייה.אירגן מניין כל בוקר,ומועדון להכנת שיעורים בשעות אחר הצהרים.לאחר 4 שנים,כשביה"ס גדל,התפתח והתבסס,עבר גלר ב-1960 לפתח-תקווה,שם ניהל במשך 8 שנים את ביה"ס המ"ד במחנה-יהודה. כעבור שנתיים עבר ביה"ס למבנה חדש, שנבנה בסוף רחוב קיטרוני,פיתחו והגיע ל-16 כיתות,וקיבל את שמו של הרב הכהן מימון,שר הדתות הראשון בממשלת ישראל.כמנהל הדריך את מוריו, והוציא לאור לראשונה עבורם חוברות להוראת חגים ומועדים,תפילות,סליחות ופיוטים לשבת,שלוש רגלים,"ימים נוראים",הגדה של פסח, ועוד.עשר החוברות שהוצאו,נירכשו גם ע"י מורים רבים מבתי"ס אחרים במדינה,ממלכתיים וממלכתיים דתיים.כן הופיעו לראשונה מאמרים שלו על החגים והמועדים ב"הד החינוך" ו"החינוך", הביטאונים של "הסתדרות המורים בישראל",ו"בשדה חמד" של "אירגון המורים הדתיים"..בסתיו 1964 בעת עבודתו כמנהל,התחיל
ללמוד באונ. בר-אילן תולדות עם-ישראל וספרות עברית,וקיבל תואר ראשון ותעודת הוראה לבתי"ס תיכוניים בפברואר 1969.
המשיך ללמוד לתואר שני בתולדות-עם ישראל,וקיבל התעודה בפברואר 1970.התיזה שכתב "ישיבות
ותלמודי-תורה בקיסרות העות'מאנית במאה השש-עשרה ובמחצית המאה השבע-עשרה",פורסמה בקובץ
המדעי "ממזרח וממערב",א(מחקרים בתולדות היהודים במזרח ובמערב),בעריכת מוריו פרופ' ח"ז הירשברג ופרופ' אליעזר בשן,אונ. בר-אילן,ר"ג,תשל"ד,עמ' 167-221.
משנת 1969 שימש כמורה בבי"ס ספר תיכון,והתחיל ללמוד לתואר שלישי באונ. ת"א.ב-1973 נסע לרומניה,עיין בארכיונים החשובים,בספריית ה"פדרצייה של הקהילות",שם מצא חומר מקורי ,פנקסי קהילות,חומר על המלבי"ם,תקנות ודוחו"ת נדירים,ביניהם של הקהילות הספרדיות ,וחומר רב על הרבנים שכיהנו ברומניה.כן עיין בספריית ה"אקדמייה הרומנית".בארץ הירבה לעיין בספרייה הלאומית,בארכיון של תולדות עם ישראל,במכון לכתבי-יד,בספריית מכון בן-צבי ,בספריית מוסד הרב קוק ובארכיון "יד ושם",כולם בירושלים; ב"ארכיון מזרחי" ובספרייה לאנטישמיות באונ.ת"א,שם מצא עיתונות נדירה של תקופת השואה.הדיסרטצייה לדוקטורט הודפסה בשני כרכים ,575 עמודים ,בהדרכתו של פרופ' חיים
שמיר,ואת התעודה קיבל בתחילת ניסן 1982.
בזמן הכנת התואר השלישי, עבד כחוקר ב"מכון לחקר חכמי ספרד" באונ. בר-אילן,עיין בעשרות ספרי שאלות ותשובות של חכמי ספרד והמזרח וכירטס את נושאיהם.את תוצאות מחקרו פירסם בספר "מפתחות"(ראה להלן).מ-1974לימד תולדות ישראל בשלוחות האוניברסיטה בטבריא,צפת ואשקלון, במכללת "בית ברל" ובמחלקה ללימודי יסוד ביהדות באונ.בר-אילן עד 2002,עת יצא לגמלאות.שיעוריו הלהיבו את תלמידיו,שהודו לו בסוף השנה על החומר החשוב שהיקנה להם על היהודים בקיסרות העות'מאנית, שהגיעו מגירוש ספרד ופורטוגל,על יהודי א"י בתקופה זו,לימוד התורה,חכמי התורה, הפוסקים,מקורות למשפט עברי,משיחי השקר, חיי הכלכלה,יחס השלטון,מקורות ללימוד התקופה, קראים,שומרונים, אתיופים,עדת "בני ישראל" בהודו,ורבים מהסטודנטים,ביחוד חברי וחברות קיבוצים,פנסיונרים, וסטודנטים,הודו לו רבות על הידיעות ביהדות שהיקנה להם בשיעוריו.
ד"ר גלר הינו חוקר אקדמי ,שחקר את הקהילות היהודיות במדינה זו מראשית הקמתן,המבנה,התקנות, מחלקות:סעד ובריאות,חבורות צדקה וחסד, לימוד תורה וישיבות,מבנה האוכלוסייה ,מאין הגיעו יהודי רומניה, הכלכלה ומקצועותיהם,ראשית החינוך בבתי-הספר הראשוניים הכלליים שהוקמו,ראשוני המורים לעברית ,מאבקי הרבנים נגד פתיחתם,מפקדי האוכלוסייה, הרבנות ,הרבנים ו"כלי הקודש" האחרים, תקנות הרבנות,המעמד המשפטי החוקי של הקהילות והרבנים,עריכת בחינות לרבנים ע"י נציגי משרד החינוך לקבלת הכרה ממשלתית ,כדי לכהן בקהילות.עיין בעשרות רבות של ספרי שו"ת וספרי הלכה ופרשנות ,שחיברו,ראיין עשרות רבנים ואדמו"רים,שנותרו עדיין בחיים,עוד בשנות השבעים מהמאה שעברה,וקיבל מהם תעודות וכתבי סמיכה לרבנות,חקר דפוסי יאסי,בוקרשט וערים אחרות במדינה.
הירצה בכינוסים מדעיים:בקונגרס העולמי למדעי היהדות,ב"משגב ירושלים",ב"מכון לחקר מורשת יהדות ספרד והמזרח",ב"מכון הרטמן",ב"מכון לחקר יהדות רומניה",כולם בירושלים;באוניברסיטאות
.בר-אילן,תל-אביב.ובאר-שבע,במכון ברמת-אפעל;כן הירצה בכנסים האקדמיים מטעם אונ. בר-אילן, בראשותו של פרופ' יוסף רילין, בווילנה, בסאנפטרבורג, בצרנוביץ, באוסטריה ובסלובקיה.פירסם כ-120 מחקרים ומאמרים בכתבי עת מדעיים ובעיתונים "הצופה",מקור ראשון" ועוד,וכן 7 ספרים כדלהלן:
1."מפתח לשאלות ותשובות מאת ר' אליהו מזרחי ור' אליהו בו חיים,אונ.בר-אילן תשל"ו;
2."היהודים הספרדים ברומניה",אונ.ת"א,תשמ"ג;
3."צמיחתה ושקיעתה של קהילה",היהודים האשכנזים והספרדים ברומניה בין שתי מלחמות העולם (1919-1941)",ת"א,מורשת תשמ"ה;
4."הרבנות ברומניה במאה העשרים",אונ. בר-אילן.תש"ס;
5."המלבי"ם ומאבקו ברפורמים ובמשכילים",אורות יהדות המגרב,לוד תש"ס;
6"העמידה הרוחנית של יהודי רומניה בתקופת השואה(1940-1944),אורות יהדות המגרב,לוד תשס"ג.
7 Rezistenta spirituala a Evreilor Romani in timpul Holocaustului,Hasefer,Bucuresti 2004.
8."חכמי רומניה וזיקתם לארץ-ישראל,אורות המזרח תשס"ז(בדפוס).
ד"ר יעקב גלר נולד בוואסלוי-רומניה ב-29 בנובמבר 1930(כסליו תרצ"א),לאביו ר' אליעזר ולאימו יהודית-איטה.למד ב"תלמוד-תורה" בעירו אצל הרבנים אליהו פרוכטר ואהרון וואסרמן,מוסמכי ישיבת קישינב, שנשלחו במיוחד על-ידי הרב י"ל צירלסון,רבה הכולל של קישינב ובסרביה,שלימדו עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.כן למד בתלמוד-תורה בתקופת השואה ,אצל ר' יו"ט וורצברגר מבורשה מאראמורש, ואצל השו"בים משולם גרינברג מעיירת פונגשטי ודויד דוידוביץ מעיירת נגרשטי,שהגיעו כפליטים לעירו ב-סוף יוני 1941.במקביל למד עברית בביה"ס הקהילתי "עשה- טוב",אצל המורה שמואל הוברמן עד 1940,ואצל המורה מרדכי יוסיפוב(יוסיפון), בנו של רבי שמואל יוסיפוב,האדמו"ר מידינץ. הודות לשיטת הוראתו המעולה ולימודים בקורסי הקיץ שאירגן ,דיבר גלר עברית כבר בגיל 10.
בזכות ידיעותיו בהוראת הלשון העברית לצעירים ולמבוגרים בעירו,הטילה קהילת וואסלוי עליו בשנת 1947-1948,בגיל 17,כשהיה עדיין תלמיד בתיכון,ללמד עברית באחת מכיתות ביה"ס העברי המקומי .
לאחר שסיים לימודיו בביה"ס התיכון ובחינות הבגרות,הספיק .ללמוד טרימסטר בפוליטכניקה ביאסי. עלה ב-22 במרץ 1951 למעברת נהרייה,וכעבור שבוע התקבל ע"י המפקח על בתיה"ס הדתיים בחיפה ד"ר פרידמן ,מינהו למורה בבית-הספר הדתי בעכו,לאחר שתהה על קנקנו,התפעל מהשפה העברית שדיבר ומהידע שלו ביהדות.לאחר שנתיים(1951-1953)עבר ללמד בביה"ס הדתי במעברת נהרייה ,עד סוף יוני 1954,כשהועבר מטעם צה"ל להיות מורה חייל בישוב הספר במושבה מטולה,שם ניהל את ביה"ס הדתי במשך שנתיים(1954-1956).הוא אירגן מקהלת תלמידים בתפילות בבית הכנסת ע"ש הברון רוטשילד ,והקים מועדון לתלמידים בשעות אחר הצהרים,שנתמך ע"י תנועת הנשים "אמונה" בירושלים.
בספטמבר 1956 הועבר לישוב הספר שלומי בגליל המערבי,שם קלט תלמידים חדשים,שרק הגיעו מערי אטלס במרוקו, הקים בית-כנסת,ערך טקס הכנסת ספר תורה בנוכחות הרב הנודע אבוחצירה, מרמלה-לוד, הרב ישר מעכו והרב ד"ר אהרון קלר מנהרייה.אירגן מניין כל בוקר,ומועדון להכנת שיעורים בשעות אחר הצהרים.לאחר 4 שנים,כשביה"ס גדל,התפתח והתבסס,עבר גלר ב-1960 לפתח-תקווה,שם ניהל במשך 8 שנים את ביה"ס המ"ד במחנה-יהודה. כעבור שנתיים עבר ביה"ס למבנה חדש, שנבנה בסוף רחוב קיטרוני,פיתחו והגיע ל-16 כיתות,וקיבל את שמו של הרב הכהן מימון,שר הדתות הראשון בממשלת ישראל.כמנהל הדריך את מוריו, והוציא לאור לראשונה עבורם חוברות להוראת חגים ומועדים,תפילות,סליחות ופיוטים לשבת,שלוש רגלים,"ימים נוראים",הגדה של פסח, ועוד.עשר החוברות שהוצאו,נירכשו גם ע"י מורים רבים מבתי"ס אחרים במדינה,ממלכתיים וממלכתיים דתיים.כן הופיעו לראשונה מאמרים שלו על החגים והמועדים ב"הד החינוך" ו"החינוך", הביטאונים של "הסתדרות המורים בישראל",ו"בשדה חמד" של "אירגון המורים הדתיים"..בסתיו 1964 בעת עבודתו כמנהל,התחיל
ללמוד באונ. בר-אילן תולדות עם-ישראל וספרות עברית,וקיבל תואר ראשון ותעודת הוראה לבתי"ס תיכוניים בפברואר 1969.
המשיך ללמוד לתואר שני בתולדות-עם ישראל,וקיבל התעודה בפברואר 1970.התיזה שכתב "ישיבות
ותלמודי-תורה בקיסרות העות'מאנית במאה השש-עשרה ובמחצית המאה השבע-עשרה",פורסמה בקובץ
המדעי "ממזרח וממערב",א(מחקרים בתולדות היהודים במזרח ובמערב),בעריכת מוריו פרופ' ח"ז הירשברג ופרופ' אליעזר בשן,אונ. בר-אילן,ר"ג,תשל"ד,עמ' 167-221.
משנת 1969 שימש כמורה בבי"ס ספר תיכון,והתחיל ללמוד לתואר שלישי באונ. ת"א.ב-1973 נסע לרומניה,עיין בארכיונים החשובים,בספריית ה"פדרצייה של הקהילות",שם מצא חומר מקורי ,פנקסי קהילות,חומר על המלבי"ם,תקנות ודוחו"ת נדירים,ביניהם של הקהילות הספרדיות ,וחומר רב על הרבנים שכיהנו ברומניה.כן עיין בספריית ה"אקדמייה הרומנית".בארץ הירבה לעיין בספרייה הלאומית,בארכיון של תולדות עם ישראל,במכון לכתבי-יד,בספריית מכון בן-צבי ,בספריית מוסד הרב קוק ובארכיון "יד ושם",כולם בירושלים; ב"ארכיון מזרחי" ובספרייה לאנטישמיות באונ.ת"א,שם מצא עיתונות נדירה של תקופת השואה.הדיסרטצייה לדוקטורט הודפסה בשני כרכים ,575 עמודים ,בהדרכתו של פרופ' חיים
שמיר,ואת התעודה קיבל בתחילת ניסן 1982.
בזמן הכנת התואר השלישי, עבד כחוקר ב"מכון לחקר חכמי ספרד" באונ. בר-אילן,עיין בעשרות ספרי שאלות ותשובות של חכמי ספרד והמזרח וכירטס את נושאיהם.את תוצאות מחקרו פירסם בספר "מפתחות"(ראה להלן).מ-1974לימד תולדות ישראל בשלוחות האוניברסיטה בטבריא,צפת ואשקלון, במכללת "בית ברל" ובמחלקה ללימודי יסוד ביהדות באונ.בר-אילן עד 2002,עת יצא לגמלאות.שיעוריו הלהיבו את תלמידיו,שהודו לו בסוף השנה על החומר החשוב שהיקנה להם על היהודים בקיסרות העות'מאנית, שהגיעו מגירוש ספרד ופורטוגל,על יהודי א"י בתקופה זו,לימוד התורה,חכמי התורה, הפוסקים,מקורות למשפט עברי,משיחי השקר, חיי הכלכלה,יחס השלטון,מקורות ללימוד התקופה, קראים,שומרונים, אתיופים,עדת "בני ישראל" בהודו,ורבים מהסטודנטים,ביחוד חברי וחברות קיבוצים,פנסיונרים, וסטודנטים,הודו לו רבות על הידיעות ביהדות שהיקנה להם בשיעוריו.
ד"ר גלר הינו חוקר אקדמי ,שחקר את הקהילות היהודיות במדינה זו מראשית הקמתן,המבנה,התקנות, מחלקות:סעד ובריאות,חבורות צדקה וחסד, לימוד תורה וישיבות,מבנה האוכלוסייה ,מאין הגיעו יהודי רומניה, הכלכלה ומקצועותיהם,ראשית החינוך בבתי-הספר הראשוניים הכלליים שהוקמו,ראשוני המורים לעברית ,מאבקי הרבנים נגד פתיחתם,מפקדי האוכלוסייה, הרבנות ,הרבנים ו"כלי הקודש" האחרים, תקנות הרבנות,המעמד המשפטי החוקי של הקהילות והרבנים,עריכת בחינות לרבנים ע"י נציגי משרד החינוך לקבלת הכרה ממשלתית ,כדי לכהן בקהילות.עיין בעשרות רבות של ספרי שו"ת וספרי הלכה ופרשנות ,שחיברו,ראיין עשרות רבנים ואדמו"רים,שנותרו עדיין בחיים,עוד בשנות השבעים מהמאה שעברה,וקיבל מהם תעודות וכתבי סמיכה לרבנות,חקר דפוסי יאסי,בוקרשט וערים אחרות במדינה.
הירצה בכינוסים מדעיים:בקונגרס העולמי למדעי היהדות,ב"משגב ירושלים",ב"מכון לחקר מורשת יהדות ספרד והמזרח",ב"מכון הרטמן",ב"מכון לחקר יהדות רומניה",כולם בירושלים;באוניברסיטאות
.בר-אילן,תל-אביב.ובאר-שבע,במכון ברמת-אפעל;כן הירצה בכנסים האקדמיים מטעם אונ. בר-אילן, בראשותו של פרופ' יוסף רילין, בווילנה, בסאנפטרבורג, בצרנוביץ, באוסטריה ובסלובקיה.פירסם כ-120 מחקרים ומאמרים בכתבי עת מדעיים ובעיתונים "הצופה",מקור ראשון" ועוד,וכן 7 ספרים כדלהלן:
1."מפתח לשאלות ותשובות מאת ר' אליהו מזרחי ור' אליהו בו חיים,אונ.בר-אילן תשל"ו;
2."היהודים הספרדים ברומניה",אונ.ת"א,תשמ"ג;
3."צמיחתה ושקיעתה של קהילה",היהודים האשכנזים והספרדים ברומניה בין שתי מלחמות העולם (1919-1941)",ת"א,מורשת תשמ"ה;
4."הרבנות ברומניה במאה העשרים",אונ. בר-אילן.תש"ס;
5."המלבי"ם ומאבקו ברפורמים ובמשכילים",אורות יהדות המגרב,לוד תש"ס;
6"העמידה הרוחנית של יהודי רומניה בתקופת השואה(1940-1944),אורות יהדות המגרב,לוד תשס"ג.
7 Rezistenta spirituala a Evreilor Romani in timpul Holocaustului,Hasefer,Bucuresti 2004.
8."חכמי רומניה וזיקתם לארץ-ישראל,אורות המזרח תשס"ז(בדפוס).
